<h1>חוקות הדיינים סימן רנ"ב</h1>
<h2>דף י:</h2>
דין במס' כתובות בפ"ק חכמים תקנו (למנות) [לבנות] ישראל לבתולה ר' ולאלמנה או לבעולה ק' דינרין וזה הנקרא עיקר כתובה ואם רצה להוסיף לה אפילו אלף דינרין מוסיף ודין התוספת ודין העיקר לרוב דברים א' הוא לפיכך כל מקום שנאמר כתובה סתם הוא העיקר והתוס' כאחד וחכמים הם שתקנו אותה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה. וכתב ר"מ ז"ל בהלכות אישות בפ"י [ה"ח] דדינרין אלו לא תקנו אותם מן הכסף הטהור אלא ממטבע שהיה באותם הימים שהיה (ב') [ז'] חלקים נחושת וחלק א' כסף ועד שיהיה בסלע חצי זוז כסף ונמצא ר' דינרין של בתולה כ"ה דינרין של כסף ומאה דינרין של בעולה י"ב וחצי ומשקל של דינר צ"ו שעורות כמפורש בתחילת עירובין והדינר הוא הנקרא זוז בכל מקום בין שיהיה מכסף טהור בין שיהיה ממטבע של אותם הימים [ה"ט] ואין פוחתין לבתולה ממאתים ולאלמנה מנה וכל הפוחת מזה בעילתו בעילת זנות, אחד הכותב את הכתובה בשטר ואחד שהעידו עליו עדים וקנו ממנו שיהיה חייב לה מאה או ר' ה"ז מותר וכן אם נתן לה מטלטלין נגד כתובתה ה"ז מותר לבעול עד שיהיה לו פנאי לכתוב וכל הנושא אשה אעפ"י שנכנסה לחופה החתן אסור לבוא עליה עד שיכתוב לה כתובה משום דכיון דלא כתב לה כתובה אין דעתו עליה ותהיה קלה בעיניו להוציאה והלכך נמצא דכל הבעילות שיבעול אינם אלא לשם זנות ולא לשם אישות ומ"מ אם הוא בשעת הדחק אם נתן לה משכונות כדי כתובה כמש"ל מותר לבא עליה אפילו בשבת אפילו היא בתולה.
<h2>דף נד:</h2>
דין במס' כתובות בפ"ק חכמים תקנו (למנות) [לבנות] ישראל לבתולה ר' ולאלמנה או לבעולה ק' דינרין וזה הנקרא עיקר כתובה ואם רצה להוסיף לה אפילו אלף דינרין מוסיף ודין התוספת ודין העיקר לרוב דברים א' הוא לפיכך כל מקום שנאמר כתובה סתם הוא העיקר והתוס' כאחד וחכמים הם שתקנו אותה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה. וכתב ר"מ ז"ל בהלכות אישות בפ"י [ה"ח] דדינרין אלו לא תקנו אותם מן הכסף הטהור אלא ממטבע שהיה באותם הימים שהיה (ב') [ז'] חלקים נחושת וחלק א' כסף ועד שיהיה בסלע חצי זוז כסף ונמצא ר' דינרין של בתולה כ"ה דינרין של כסף ומאה דינרין של בעולה י"ב וחצי ומשקל של דינר צ"ו שעורות כמפורש בתחילת עירובין והדינר הוא הנקרא זוז בכל מקום בין שיהיה מכסף טהור בין שיהיה ממטבע של אותם הימים [ה"ט] ואין פוחתין לבתולה ממאתים ולאלמנה מנה וכל הפוחת מזה בעילתו בעילת זנות, אחד הכותב את הכתובה בשטר ואחד שהעידו עליו עדים וקנו ממנו שיהיה חייב לה מאה או ר' ה"ז מותר וכן אם נתן לה מטלטלין נגד כתובתה ה"ז מותר לבעול עד שיהיה לו פנאי לכתוב וכל הנושא אשה אעפ"י שנכנסה לחופה החתן אסור לבוא עליה עד שיכתוב לה כתובה משום דכיון דלא כתב לה כתובה אין דעתו עליה ותהיה קלה בעיניו להוציאה והלכך נמצא דכל הבעילות שיבעול אינם אלא לשם זנות ולא לשם אישות ומ"מ אם הוא בשעת הדחק אם נתן לה משכונות כדי כתובה כמש"ל מותר לבא עליה אפילו בשבת אפילו היא בתולה.
